בית » בלוגים / טורים אישיים

מונידאל – כן, בסלון ביתי

טל בוקריס: יועצת, מנחה, מטפלת ומאמנת אישית. ד', 30/06/2010 - 9:05pm


מונידאל – כן , בסלון ביתי!
 
לכל מי שמתעצבנת על המונדיאל  ולכל מי שאשתו מתעצבנת... בגלל המונדיאל (בכל דבר אפשר למצוא את הטוב)

איזה כיף שיש מונדיאל ! ולא, לא בגלל משחקי הכדורגל, אותי זה ממש לא מעניין,אני שייכת לאותן הנשים שלא מבינות למה, 5,7,10 גברים צריכים לרוץ אחרי הכדור בעונג מטורף, (כמה יש בכלל על מגרש?) כל גול שנכנס לשער "בתחכום וטיימינג מדויק", לי  זה נראה כאילו שזה קרה במקרה ושום חשיבה לא הייתה מאחורי הגול הזה, רק מזל.
 
הכי אני שונאת את כל הפרשנים  שיושבים באולפן ומדברים לפני ואחרי שעות, על המהלך הזה והמהלך האחר... והפנים שלהם קורנות מאושר. בקיצור, אותי זה בפרוש משעמם. ואין לי שום בעיה להצהיר ולומר זאת בקול-רם, לא מעמידה פנים שזה עושה לי את-זה, רק כדי להיות בעניינים וגם מבינה שאם יש ענף ספורט שזוכה לכזו תהילה – אז כנראה שיש דברים שאני פשוט לא מבינה בהם, וזה לא נורא.
אבל, אני כן נהנית  מכך שיש חודש מונדיאל ומהחוויה המשפחתית שנוצרת לנו  בבית סביב המשחקים. יש לגברים בביתי (בעל+3 בנים+ החברה) סיבה טובה להיפגש כל ערב בסלון עם כל האביזרים הנלווים (שתייה חטיפים ופיצוחים) וליהנות מזמן איכות מדהים ביחד – ומבחינתי זו ההצלחה של החודש הזה.

תחשבו על זה, כמה זמן יש לילדינו בשבילנו ? הרי ככל שהם גדלים אנו רואים אותם פחות ופחות בבית (חברים, חוגים, חבר/ה, בילויים) וגם כשהם בבית הם רוב הזמן ספונים בחדרם מול מסך המחשב.

והבעל ? בכל שעות היום הוא בעבודה ובשעות הערב כשהוא כבר מגיע הביתה אז או שהוא "מאד עייף", או שנשאר לו "עוד כמה דברים שהוא חייב לסיים למחר",אבל לפני זה חייב לאכול ולראות חדשות, או, כמה שיחות טלפון "שלא הספיק ביום המטורף שעבר עליו היום" או, קבע עם חבר לקפה/בירה או, או, או... וכך יוצא שבשגרת חיינו הבילוי המשפחתי שלנו וזמן האיכות שלנו "נדחס" לכמה שעות בסופשבוע או לחופשות משפחתיות. והנה פתאום לכולם יש זמן להיות ביחד ערב, ערב  ושום משחק בסוני או באויי לא מרתק , המחשב נזנח בכיף לכמה שעות וכל הדברים הדחופים לעבודה, נדחים למחר בלי שום בעיה.  ומה קיבלנו ? 

ראשית עוד מכנה משותף שבזכותו מתפתחת תקשורת ואינטראקציה נוספת בין בני המשפחה: במהלך היום מדברים בטלפון כדי לוודא  באיזה שעה מתחיל  המשחק ומי נגד מי? ותוך כדי מחליפים חוויות מהמשחק של אתמול ומתווכחים מי ינצח במשחק של הערב ואפילו אמא חלק מהעניין כי למרות שזה לא "עושה לה את זה" את  אמא וצריכה להקשיב כשבנך בן ה 10 מספר בהתלהבות על התרגילים של מסיי ולהעמיד פנים שאת מבינה ומתלהבת.  

בנוסף קיבלנו אפשרות לנצל את הזמן הזה כדי לחזור וללמד את בני משפחתנו לשמור על סדר וניקיון בבית - ערך חשוב מאד בכל משפחה. והם יודעים שאבוי למי שישאיר אחריו פרורים על הכורסאות או על השטיח, כוסות בכיור ושתייה מחוץ למקרר – והנה כל הגברים מנקים - גולללללללללל. יש !

ומה עוד: ספורט! – כן סוף סוף בעלי זוכה לעשות קצת ספורט אחרי שעות מרובות מאד במשרד, כי בין מחצית למחצית הם יוצאים לחצר למשחק כדורגל קצר כי הרי כל אחד ואחד מהם הוא לא פחות ממסי או קאקא (שדרך אגב בזכות המונדיאל, אני כל הזמן שומעת כמה בני בכורי דומה לו – עוד ערך מוסף לא?).
והכי חשוב: זמן איכות של אב עם בניו. ואם יש גם בנות במשפחה, הן ישר מבינות שעכשיו זה "זמן בנים" ואם הן רוצות להיות חלק מהפסטיבל והחגיגה, הן עוד בגיל שהן יכולות לומר שזה מעניין אותן ויאמינו להן.
וכך קרה, שכל ערב בסיום הארוחה, בניי נשארים בסלון (ולא עולים לחדרם) מחכים שאבא ייכנס כל-רגע מהעבודה, מהר יתקלח ויחטוף משהו לאכול -  ויאלה בלגן !

ואני? בדיוק כמוך – נהנית מלשמוע את הגברים שלי צוחקים ונהנים ובעיקר נהנית מהזמן שיש לי לעצמי ואז אני פנויה לכתוב,לקרוא או לראות איזה סרט רומנטי ,להתרגש ולהמשיך לקוות שבסוף המונדיאל גם הבעל שלי יהיה כמו הכוכב הרומנטיקן שבסרט...........? טוב כאן כבר קצת נסחפתי.
 
 
 
* שאלות בכל הנוגע להורות זוגיות ומה שביניהם, אפשר לשלוח לטל בוקריס מ"נונשקה"- מרכז אישי יועצת מנחה מטפלת ומאמנת אישית.
Tal.bookris@gmail .com

 

תמונת אצבע גלילון: 
הצגה בעמוד ראשי: 
רגיל