שרה גורביץ - פורמנסקי.
ילידת העיר ראסיין בליטא.

"...מגיל 5 חונכתי על השפה העברית קודם בגן הילדים ואחר כך בגימנסיה העברית - ריאלית פרטית בעיירה. בין היתר המורה שלי לעברית היתה המשוררת לאה גולדברג, עד שהיא עזבה את ליטא ועלתה לישראל.
כמו כן השתתפתי בפעילת ציונית - תנועת הנוער הבית"ר.
בשנת 1940 בבוא הרוסים - הסובייטים לליטא, סגרו את הגימנסיה שלנו, כיוון שזה היה מוסד ציוני ועברתי לגמור את שנת הבגרות בבית ספר תיכון ליטאי וערב פרוץ מלחמת העולם השניה ב-22 ביוני 1941, גמרתי את התיכון.
עם כיבוש הנאצי את ליטא וכמו כן את העיר שלנו ב-24 ביוני 1941 השתנו חיי וחיי משפחתי לגמרי. משפחתי היתה: אבי - דב, אמי - הניה, אחי  הבכור יעקב, אחותי גולדה ואחי הקטן אריה.
כולם ניספו בשואה. ניצלתי רק הודות לאמי ז"ל שכל הזמן לחצה עלי שאני אברח מבורות הירי ומחנות הריכוז שעשו הגרמנים בעיר שלנו.
לבסוף ב- 27 באוגוסט 1941 הצלחתי לברוח מבורות הירי איפה שהרגו את משפחתי והצלחתי במשך 4 השנים לחיות בחבוא בגורן בתבן, בחורף מתחת לתנור האפיה ויתר הזמן בתור משרתת שיקסע.
משנת 1944 עד 1945 הייתי קשרית בפרטיזנים. הייתי מדווחת להם על תנועת הצבא ועוד ידיעות חשובות. על כך קיבלתי בארץ ממשרד הביטחון את אות העולה ומדליה על המלחמה בנאצים.

פגשתי את יהודה בעלי בשנת 1945, התחתנו וחיינו בליטא לאחר המלחמה. נולדו לנו 3 בנים שהבכור מבניהם משה נפטר בילדותו ממחלה, דב  נולד בשנת 1948 ומשה בשנת 1958.
בשנת 1958 סיימתי את לימודי בבית הספר לאחיות ועבדתי 19 שנה בתור אחות.
אחרי 8 שנות סירוב עליה, בשנת 1969 עלינו ארצה כל המשפחה.
בישראל ניהלתי מעונות ילדים עד לאחר גיל הפנסיה ולאחר מכן המשכתי בעבודות התנדבותיות ופעילויות שונות.

בעלי יהודה גורביץ יליד 1922. עד פרוץ מלחמת העולם השניה למד בעיר קובנה באורט. בשנת 1941 סיים את בית הספר, עזב את ליטא בלי שהספיק להיפרד ממשפחתו וברח יחד עם הצבא האדום בדרך לא דרך לעומק ברית המועצות.
ב- 1942 גויס לצבא האדום ונפצע קשה בשדה הקרב, ברגל.
עקב זה נשאר נכה לכל החיים. יהודה הסתובב הרבה זמן בבתי החולים הצבאיים וכשחזר לליטא בשנת 1944 לעיירה קיידן היכן שנולד, לא מצא אף איש ממשפחתו כיוון שכולם נרצחו בשואה..."

שרה ויהודה גידלו  את משפחתם בישראל: 2 בנים, 5 נכדים, ועוד בחייהם זכו להנות משני נינים .
יהודה נפטר בדצמבר 1990 ושרה נפטרה לאחר מחלה ביום ירושלים שנת 2003.

למטה: שרה גורביץ - קטע של מספר דקות מתוך למעלה מ- 5 שעות עדות. מתוך עדות כניצולת שואה, אשר העניקה לאירגון תיעוד השואה של סטיבן שפילברג.

הספריה מכילה את האוסף המקיף ביותר של עדויות מתקופת מלחמת העולם השניה.
הראיון ששרה גורביץ העניקה, מהווה חלק חשוב מממורשת הספריה וכמו חלק בהווה, כך גם בעתיד יוכלו אנשים להביט במראות להקשיב לקולות ולצפות באורח החיים של אותה התקופה, במסעות החיים הקשים ומרים, בתלאות, בזוועות, בגבורה ובמורשת אשר הותירו אחריהם קורבנות וניצולי השואה - במטרה ללמוד ולזכור לנצח.
עדויות כגון אלו מקרינים ומבטאים אומץ לב ותרומה חשובה של כל ניצול וניצול. כל עדות נמסרה במסירות נפש למען הזיכרון והעשייה לעתיד, למעננו, ילדנו ולמען הדורות הבאים.

תמונת אצבע גלילון: