תערוכות חדשות במוזיאון לצילום תל חי

Error message

  • Notice: Undefined offset: 4 in user_node_load() (line 3682 of /home2/galilon/public_html/modules/user/user.module).
  • Notice: Trying to get property of non-object in user_node_load() (line 3682 of /home2/galilon/public_html/modules/user/user.module).
  • Notice: Undefined offset: 4 in user_node_load() (line 3683 of /home2/galilon/public_html/modules/user/user.module).
  • Notice: Trying to get property of non-object in user_node_load() (line 3683 of /home2/galilon/public_html/modules/user/user.module).
  • Notice: Undefined offset: 4 in user_node_load() (line 3684 of /home2/galilon/public_html/modules/user/user.module).
  • Notice: Trying to get property of non-object in user_node_load() (line 3684 of /home2/galilon/public_html/modules/user/user.module).
תערוכות חדשות במוזיאון לצילום תל חי
10/21/2009 - 08:58

מרלי שמיר - אור שחור; שפי בלייר - גוף אהבה

תערוכות חדשות במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי.
אוצרת: נעמה חייקין, פתיחה - 24/10/2009, נעילה- 28/03/2010

בחירתה של אוצרת המוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי להציג את שתי האמניות יחדיו, אינה ברורה מאליה;
תצלומיה של מרלי שמיר בת התשעים שסגנונם הוא ברוח ה”ראייה החדשה” של תחילת המאה ה- 20, ותצלומיה של שפי בלייר (נ. 1964), אמנית עכשווית, בוגרת המדרשה לאמנות, בית ברל, שונים מאוד זה מזה, כמעט בכל היבט אפשרי.

שמיר מצלמת את נופי הארץ בתצלומי שחור-לבן, אותם היא מדפיסה ידנית, ואילו בלייר מצלמת תצלומי סטודיו גדולים של איברים פנימיים של בקר (קיבת פרה, רחם, עטין, אשכים), תצלומי צבע שחלקם מודפסים בהדפסה דיגיטלית.
עם זאת, היבט מרכזי בעבודותיהן של שתי הצלמות הללו הוא ההתבוננות בלא-מוכר, ב"אקזוטי", ב"זר".
מבטה של שמיר מופנה הן ל"אוריינט", כפי שהוא אופיין בתצלומי המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20 שהציגו דימויים של ירושלים, המדבר, אתרים קדושים וכדומה מתוך נקודת מבט אוריינטליסטית, המיוצגת בתערוכה באמצעות תצלומיהם של משפחת בונפיס, א.מ.ליליין ושלמה נרינסקי, והן ל"פרויקט הציוני", כפי שנוסח בצילום ה"מגויס" שנעשה עבור המוסדות הציוניים.

בלייר, לעומתה, מתבוננת באיברים הפנימיים כ"אקזוטיים". כל אחת מן הצלמות הללו מתבוננת ב"אחר" באופן שמחלץ אותו ממבט "אוריינטליסטי" ובתוך כך משרטטת את התהליך שעבר על הצילום מראשיתו ועד היום, כצורת שיח המודעת לעצמה.

מרלי שמיר, צלמת הפועלת בארץ מסוף שנות ה- 30 למאה ה- 20 ועד היום, נולדה בברלין ב-1919. בילדותה ציירה, אך עם עליית הנאצים לשלטון ב- 1933 החליטה משפחתה לעזוב את גרמניה והיא נתבקשה ללמוד מקצוע מועיל. וכך, בגיל 14, ויתרה על הציור לטובת לימודי צילום ב"קונטמפורה – בית ספר לאמנות מודרנית", שפעל בברלין בהשראת הבאוהאוס. ב- 1938 עלתה שמיר לארץ, במסגרת הכשרה של הסוכנות היהודית.

מושאי צילומה הם ה"אוריינט" וה"פרויקט הציוני", אך סגנונה הייחודי, המחלץ מן הנוף איכויות מופשטות באופן מורכב, בולט בהשוואה לתצלומי המאה ה- 19 של ארץ ישראל, המגלמים מבט אוריינטליסטי, כמו גם על רקע הצילום הציוני ה"מגויס" של המחצית הראשונה למאה ה- 20.
נוכחות האור בולטת ברבים מתצלומיה, וליתר דיוק, בולט העדר האור (הצל), המתורגם בתצלום לצבע שחור, המקבל חיים משל עצמו, מועצם, מגדיר את נוכחותו במרחב כאובייקט חי ועצמאי.

תצלומיה של שמיר אינם משקפים רק את ערכי ה”ראייה החדשה”; בעבודתה יש משום ראייה חדשה של נופי הארץ.
דימויי הנוף המוכרים משילים את נקודת המבט האוריינטליסטית או הציונית לטובת נקודת מבט אחרת, אידיאולוגית לא פחות, המבקשת להרחיב את אופני הראייה השגורים של המציאות באמצעות הצגת הנוף כהתהוות של אור, חומר גלם צילומי מהותי, שכמו מנותק מהקשרים פונקציונאליים או תיאוריים.

שפי בלייר, החלה לצלם אברים פנימיים ב- 2002, לאחר שבמקרה ראתה קיבת פרה אצל הקצב, הסתקרנה ונמשכה למראה הלא מוכר שנגלה בפניה. האיברים המצולמים היוו עבורה חומר גלם אקזוטי, דוחה ומושך בעת ובעונה אחת, בדומה ל"אוריינט" עבור האדם המערבי.
בלייר פנתה לבית המטבחיים על מנת להשיג את האיברים בשלמותם ולאחר מכן חקרה, פיסלה וצילמה אותם בסטודיו שלה, שוב ושוב, בתהליך שנמשך כשלוש שנים, עד השגת התצלומים הרצויים לה. מדובר אם-כך בתהליך של התמקצעות ושליטה בתוכן המצולם, בדומה לאסטרטגיית הפעולה האוריינטליסטית.
מושא הצילום הטעון מוצג תוך הדגשת העיסוק ביופי, באמצעות טיפול בטקסטורה ובצבעוניות של החומר ובתאורה.
היבט זה (המהווה כוח מניע מרכזי לפעולתה של בלייר) מדגיש בעבודות דיאלקטיקה של משיכה ודחייה, המאפיינת אף היא את המבט האוריינטליסטי.

עם זאת, בתצלומיה מעניקה בלייר לאיברים גם יכולת סירוב באמצעות הדגשת מערך היחסים שהתכונן בזמן הצילום. בסדרה הראשונה, "גוף אהבה" (2002-2005), שבה נראים איברים בודדים על רקע לבן, בגודל טבעי, יכולת הסירוב ניכרת בחומר עצמו; כובד משקלם של האיברים, גמישות החומר וסירובו ל"העמדה" נוכחים בתצלום.
בסדרה השנייה, "גנים אורגנים" (2007-2009), שבה תלויים האיברים זה בצד זה, ניכר הסירוב במתח שבין העמדה אקראית למתוכננת, חוסר שלמות היוצר תחושה של חוסר סיפוק. בדיוקן עצמי, התלויה (2006-2007), תצלום גדול שבו נראית בלייר מאחור, עירומה ותלויה מהרגליים, נובעים חוסר הסיפוק ואי-הנוחות מהפער בין תנוחת הגוף התלוי לבין נינוחותו, כמו גם מהמתח בין ההיחשפות המוחלטת של הגוף למבט לבין המניעה לראותו מלפנים.
בכל המקרים הללו נשמרת הדיאלקטיקה של המבט הצילומי ומחלצת את האובייקט ממבט מנכס.

שפי בלייר, יונתן, 2003



שפי בלייר, דיוקן עצמי, התלויה, 2006-2007



התערוכות מלוות בקטלוג.
שעות פתיחה: א'-ה' 16:00-08:00; שבת וחג 17:00-10:00; ו' וערבי חג - סגור
כניסה בתשלום: מבוגר-18 ₪, ילד/סטודנט-14 ₪, פנסיונר-9 ₪, חיילים-חינם
המוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל חי - 04-6950769,
www.photo-mu.co.il